הדרשה על מהי התכלית?

Kimatthiyasutta
AN V.311-312

תרגום מפאלי: קרן ארבל

כך שמעתי, באחד הימים שהה המבורך בחורשת גֶ’טָה, בפארק של אַנאטְהַפּינדיקָה בסַאוַוטְהִי. אז ניגש המכובד אַנַנְדָה אל המבורך, בירך אותו, התיישב לצדו ואמר: “אדוני, מה התכלית של אתיקה מיטיבה (קוסלה סילה), מה היתרון?”

“אננדה, חופש מחרטה[1] הוא התכלית והיתרון של אתיקה מיטיבה.”

“ומהם התכלית והיתרון של חופש מחרטה?”

ההנאה היא התכלית והיתרון של חופש מחרטה.”

“ומהם התכלית והיתרון של ההנאה?”

השמחה היא התכלית והיתרון של ההנאה.”

“ומהם התכלית והיתרון של השמחה?”

הרוגע הוא התכלית והיתרון של השמחה.”

“ומהם התכלית והיתרון של הרוגע?”

העונג הוא התכלית והיתרון של הרוגע.”

“ומהם התכלית והיתרון של העונג?”

הסַמַאדְהִי[2] הוא התכלית והיתרון של העונג.”

“ומהם התכלית והיתרון של הסמאדהי?”

הראייה והידיעה [של התופעות] כפי שהן מתהוות הן התכלית והיתרון של הסמאדהי.”

“ומהם התכלית והיתרון של הראייה והידיעה [של התופעות] כפי שהן מתהוות?”

ההתפכחות היא התכלית והיתרון של הראייה וידיעה [של התופעות] כפי שהן מתהוות.”

“ומהם התכלית והיתרון של ההתפכחות?”

אי-השתוקקות היא התכלית והיתרון של ההתפכחות.”

“ומהם התכלית והיתרון של אי-השתוקקות?”

ראייה וידיעה של השיחרור הן התכלית והיתרון של אי-השתוקקות.”

לכן אננדה, חופש מחרטה הוא התכלית והיתרון של אתיקה מיטיבה. הנאה היא התכלית והיתרון של חופש מחרטה. שמחה היא התכלית והיתרון של ההנאה. רוגע הוא התכלית והיתרון של השמחה. עונג הוא התכלית והיתרון של הרוגע. סמאדהי הוא התכלית והיתרון של העונג. ראייה וידיעה [של התופעות] כפי שהן מתהוות הן התכלית והיתרון של הסמאדהי. התפכחות היא התכלית והיתרון של ראייה וידיעה [של התופעות] כפי שהן מתהוות. אי-השתוקקות היא התכלית והיתרון של ההתפכחות. ראייה וידיעה של השיחרור היא התכלית והיתרון של אי-השתוקקות.

“כך אננדה, אתיקה מיטיבה מובילה בהדרגה אל הראשון במעלה (השיחרור).”

ץ
.
.

[1] המונח שמופיע כאן הוא Avippaṭisāra שמתייחס לחרטה שנובעת מתוך הכרה בתוצאה של מעשה עוולה, הבנה שמעשה מסוים שעשיתי הוא לא מיטיב. זה בשונה מ kukkucca המכשול הרביעי מרשימת חמשת המכשולים, שמתייחס לנקיפות מצפון כחשיבה כפייתית שאינה מיטיבה ומייצרת אי שקט.

[2] בחרתי שלא לתרגם את המונח סַמַאדְהִי, כיוון שאין מילה אחת שמשקפת, להבנתי, את האיכות התודעתית הזאת. בדרך כלל מונח זה מתורגם כ”ריכוז”, אולם המילה ריכוז אינה מדויקת, כאשר הכוונה היא בעיקר לריכוז התודעה באוביקט אחד. סמאדהי מתואר בסוטות רבות כתודעה יציבה ואסופה, כזו שנוכחת ביציבות במה שיש בכל רגע, מבלי להיות מוּסחת על ידי מחשבות (אבל לא בהכרח מרוכזת רק באוביקט אחד). הבודהה מתאר את הסמאדהי הנכון כמה שמאפשר לתודעה לראות נכוחה את טבעה של החוויה הארעית: “נזירים, פתחו וטפחו את הסמאדהי. כאשר לנזיר יש סמאדהי, הוא מבין את [הדברים] כפי שהם מתהווים. ומה הוא מבין? את ההופעה וההיעלמות של הגוף… של התחושות… של התפיסות… של הדפוסים המנטליים… של ההכרה.” [SN III.13-14; SN IV.80; AN II.202 and AN II.45].

SN IV.80; AN II.202 and AN II.45].

התרגום לא עבר עריכה מקצועית עדיין, אז עמכן/ם הסליחה על טעויות בעברית.