מאוד שמחה על הולדתו של פודקאסט חדש שנקרא "הולכות בדרך": שיחות ששחר מתן ואני מקיימות על עומקה ורוחבה של הדרך הבודהיסטית.
הכוונה היא לחלוק דרך שיחות אלו, את האהבה הגדולה שלנו לדהרמה, ולאופן בו הדהרמה מתגשמת בחיים עצמם.
.
You are currently browsing the archive for the רוחניות category.
ברוב המסורות הבודהיסטיות (אלו הקיימות בימינו כמסורת חיה ואלו הקיימות רק כמסורת טקסטואלית) ישנם מספר מודלים מרכזיים של התעוררות, המתארים בדרכים שונות, את ההתקדמות שעוברת המתרגלת, את פריצות הדרך לחוכמה המשחררת, ואת מה התודעה נוטשת. אלו מודלים המתארים דרך הדרגתית לשחרור.
לפני כמה חודשים התקיים דיון על הבודהיזם במערב במסגרת המפגש "שבילים רבים דהרמה אחת" (ביוזמתם של אבי פאר ואילן לוטנברג, מנחי המפגש ומקימי האתר "בודהיזם בישראל"). בתחילת הדיון העלו המנחים שאלות חשובות ומעניינות לגבי הדהרמה במערב:
האם הבודהיזם הוא דת? פילוסופיה? פסיכותרפיה? האם יתכן בודהיזם "חילוני", משולל יסוד של אמונה? ועוד שאלות חשובות נוספות.
הייתי מוסיפה שאלה חשובה נוספת: האם המעבר של הדהרמה למערב לא דילל אותה לכדי תפיסות ופרקטיקות שעושות לנו את החיים נעימים יותר, נוחים יותר, אבל לא לוקחים אותנו מעבר לכך? האם הדהרמה במערב אינה הופכת לסוג של תרפיה, שאומנם עושה את החיים רגועים יותר, אך אינה מביאה את הבשורה הרדיקלית של הבודהה: שחרור התודעה והלב משנאה, חמדנות, בלבול, חרדה, קנאה וכדומה. את האפשרות לחיים חופשיים מהיאחזות. חיים המלאים בשמחה, אהבה ואושר בלתי מותנים.
את הרשימה הזו כתבתי כתגובה לדיון שהתפתח לרשימה הזו שפרסם תומר פרסיקו ב-16 לאוגוסט. באחת הפסקאות טען תומר כי:
הנטייה המזרחית, כמו גם הנוצרית, לבכר את הרוח על פני הגוף נותרה מודגשת בחלק ניכר מהתרבויות האלה, ופעמים רבות הכיוון הזה מוביל לדעתי לניתוק לא בריא מהחיים.
גרסה מקוצרת יותר שפורסמה באתר NRG מעריב ניתן לקרוא כאן
בהקשר הבודהיסטי, התפיסה הדיכוטומית בין ידע וחוויה, בין לימוד תיאורטי וחכמה אינטואיטיבית היא ברובה תוצר של התקופה המודרנית. במסורת הבודהיסטית, לימוד הדהמה (הלימוד התיאורטי של תורת הבודהה) מעולם לא נתפס כפעילות אינטלקטואלית המופרדת מחקירת החוויה וההתנסות הסובייקטיבית.
נכון יהיה לומר שיש מסורות בודהיסטיות ששמו דגש רב יותר על לימוד תיאורטי בעוד מסורות אחרות שמו את הלימוד במקום פחות מרכזי. עם זאת, התרגול המדיטטיבי לא היה "אנטי-אינטלקטואלי" כפי שהוא הפך במערב (ואפשר כמובן להבין מדוע זה קרה).
הלימוד התיאורטי של הדהמה (בשונה מרוב רובה של הפילוסופיה המערבית) מכוון לחקירת החוויה וההתנסות הסובייקטיבית: התהוותה, טבעה, העונג והחיסרון שבה, והאפשרות לשחרור התודעה. הלימוד הבודהיסטי נותן לנו כלים לחקור את הגוף והתודעה באופן מעמיק. הוא נותן מפה ברורה של העולם המנטלי, כדי שנוכל לראות עולם פנימי זה באופן ברור יותר בזמן האימון המדיטטיבי.
ה- Sangiti Sutta היא דרשה מלאה ברשימות שונות: רשימות על סוגי אנשים, סוגי מכשולים, סוגי שחרור, סוגי חכמה ועוד. בגלל אופייה ה"רשימתי" היא נתפסת לעיתים קרובות כדרשה משמימה ולא מעניינת. אולם לטעמי, לאופי הרשימתי של הדרשה יש כוח רב, מאחר והוא דורש מאתנו חקירה והרהור מעמיק. במילים אחרות, לרשימה יש כוח שאין לטקסט מורכב יותר. הלימוד אינו ניתן "בכפית", אלא דורש הרהור בנקודות המתומצתות.
אחת הרשימות המועילות, לטעמי, היא רשימה בת חמש נקודות: חמישה דברים שכדאי לשים אליהם לב כאשר מותחים ביקורת על אדם אחר.
זו השאלה שפתחה מפגש נוסף בסדרת המפגשים "שבילים רבים – דהרמה אחת", שיוזמים ומארגנים זו השנה השלישית, אבי פאר ואילן לוטנברג. השאלה נובעת מתוך אחת המחלוקות המרכזיות בבודהיזם. מחלוקת זו מקורה בהבחנה המהאיאנית כי אידיאל הארהנט ('הראוי'), נחות בהשוואה לאידיאל הבודהיסטווה ('היצור שמטרתו היא העֵרוּת המלאה').[1]
אם בהבחנה זו יש ממש, אזי, למחלוקת זו יש השלכות מרחיקות לכת מבחינת המתרגל וכן מבחינה חברתית– מכיוון שהארהנט מתואר כמי שעסוק בראש וראשונה בהתעוררות האישית שלו, הוא עלול להצטייר כחסר רגש ומשולל חמלה עמוקה לשאר היצורים, בעוד הבודהיסטווה, שנודר לעשות כל מאמץ עד שאחרון היצורים החיים ישתחרר, מתואר כהתגלמות החמלה האנושית עלי אדמות.
במפגש השתתפו יחד איתי ד"ר איתמר בשן (פסיכולוג קליני וממקימי בבית בהאוונא בתל אביב), מאיר זוהר (נזיר בודהיסט במשך 9 שנים בקהילתו של תיק נהאט האן) ויובל אידו טל ( מצוות מורי "פסיכו-דהרמה" ומלמד מדיטציה בודהיסטית וזן בודהיסטית).
-
Early Buddhist Meditation: The Four Jhanas as the Actualization of Insight
ספר זה מציע פרשנות מחודשת של ארבע הגה'אנות וחשיבותן בדרך הבודהיסטית להתעוררות. פרשנות זאת מציעה שארבע הג'האנות הן פרי של תרגול ויפסנא ואינן תרגול נפרד של ריכוז. הספר מפרק את התהליך המדיטטיבי ומתאר תהליך זה מהאספקטים הפנומנולוגיים והפסיכולוגיים על פי הטקסטים הבודהיסטים המוקדמים (ניקאיות).
חוות דעת על הספר
