תודעה

You are currently browsing the archive for the תודעה category.

שש שנים לאחר שיצא לאור הספר שלי באנגלית על ארבע הג'האנות והקשר שלהן לתרגול תובנה (insight), הבשילו לשמחתי התנאים לתרגמו ולהוציאו לאור בעברית.

Read the rest of this entry »

מאמר לכבוד ההוצאה לאור של התרגום לעברית של הספר "ראייה שמשחררת" של רוב ברבאה.

רֵיקוּת (פאלי: Suññatā, סונייטה; סנסקריט:Śūnyatā, שוניאטה) הוא אחד המושגים המבלבלים והעדינים בהגות הבודהיסטית. בפוסט זה, לכבוד צאת התרגום לעברית של הספר הנפלא של רוב ברבאה על תרגולי הריקות, אני רוצה לנסות (אולי) להבהיר מעט את המושג הזה, שנכתב עליו רבות בספרות הבודהיסטית. לא בטוח שאצליח, אבל החלטתי לנסות בכל זאת.

Read the rest of this entry »

היום נפטר רוֹב ברבאה (Rob Burbea).
ה-7 במאי 2020.

רוֹב, בעיני, היה מורה יחיד במינו, מעורר השראה אדירה, נדיב ומלא שמחה.

Read the rest of this entry »

חוּוִי נֶנְג, הפטריארך השישי של הצ'אן, כתב כך בסוטרת הבמה (the platform Sutra) המאה 7-8 לספירה:

"בהוראה שלי, סמאדהי וחוכמה הם עקרון יסוד.
[אבל] אל תתבלבלו. חיבור [ביניהם], אין משמעו, שהסמאדהי והחוכמה שונים אחד מהשני.
סמאדהי וחוכמה הם בעלי אותה תמצית, ואינם שני [אלמנטים שונים].

Read the rest of this entry »

המונח "מיינדפולנס" בשיח המודרני המערבי כולל מגוון תרגולים. במאמר המצורף, נאוה לויט בן-נון ואנוכי, מנסות לתת מפה של סוגי התרגול שנכללים תחת השם הכללי "תרגול מיינדפולנס", לתאר את ההבדלים ביניהם ואת צירי הטרנספורמציה שהם מאפשרים.

Read the rest of this entry »

בריטריט האחרון שישבתי לפני כשבועיים, ריטריט עם ג'וזף גולדסטין הנפלא, דיקלמנו יחד בכל בוקר, בתחילתה של המדיטציה הראשונה ב 6:15, את לקיחת המחסה בבודהה, בדהמה ובסנגהה ואת חמשת כללי הסילה.

Read the rest of this entry »

ברוב המסורות הבודהיסטיות (אלו הקיימות בימינו כמסורת חיה ואלו הקיימות רק כמסורת טקסטואלית) ישנם מספר מודלים מרכזיים של התעוררות, המתארים בדרכים שונות, את ההתקדמות שעוברת המתרגלת, את פריצות הדרך לחוכמה המשחררת, ואת מה התודעה נוטשת. אלו מודלים המתארים דרך הדרגתית לשחרור.

Read the rest of this entry »

אתמול התקיים יום עיון על הקשר בין חקר המוח, הבנת התודעה והרלוונטיות של תרגול מדיטציית מיינדפולנס להבנת הקשר בין שני הראשונים. יום העיון התקיים במרכז מודע למודעות וחברה במכון סגול למחקר יישומי במדעי המוח, במרכז הבינתחומי הרצליה.

הרעיון ליום העיון צמח מתוך דיון פילוסופי על גבי עיתון "הארץ" בין ד"ר יובל נח הררי וד"ר אסף פדרמן על תרגול מדיטציית ויפסנא והרלוונטיות שלה לחקר התודעה במובן המדעי (בבלוג של אסף פדרמן אתם יכולים לקרוא בהרחבה את טיעוניו לגבי טענתו של יובל נח הררי שויפסנא על פי שיטתו של גואנקה יכולה לפתור בעיות שהמדע והפילוסופיה של התודעה לא הצליחו לפתור במשך ההיסטוריה כולה).

Read the rest of this entry »

במעגלי התרגול הבודהיסטי במערב, אפשר לומר שנושא האתיקה – המחויבות העמוקה להתנהלות מיטיבה ומוסרית בעולם – הוא נושא שלא מדובר בו הרבה. אפשר גם להבין למה מורי דהרמה מערביים נמנעים במקרים רבים לדבר על החשיבות של חיים אתיים (מעבר לשיחה הקצרה שניתנת בתחילת ריטריט על החשיבות של התחשבוּת ואתיקה במהלך הריטריט). דיבור על אורח חיים אתי, על רגישות והתנהלות מוסרית בעולם, נתפס לעיתים קרובות כניסיון "לחנך" או כמין מוסרניות טרחנית. אנשים שבאים לתרגל "מיינדפולנס", וללמוד מדיטציה שתאפשר להם להיות יותר שלווים, לא ממש רוצים שידברו איתם על אורח חיים מוסרי או על המשמעות של התנהלות אתית בדרך הרוחנית. Read the rest of this entry »

לפני כמה חודשים התקיים דיון על הבודהיזם במערב במסגרת המפגש "שבילים רבים דהרמה אחת" (ביוזמתם של אבי פאר ואילן לוטנברג, מנחי המפגש ומקימי האתר "בודהיזם בישראל"). בתחילת הדיון העלו המנחים שאלות חשובות ומעניינות לגבי הדהרמה במערב:

האם הבודהיזם הוא דת? פילוסופיה? פסיכותרפיה? האם יתכן בודהיזם "חילוני", משולל יסוד של אמונה? ועוד שאלות חשובות נוספות.

הייתי מוסיפה שאלה חשובה נוספת: האם המעבר של הדהרמה למערב לא דילל אותה לכדי תפיסות ופרקטיקות שעושות לנו את החיים נעימים יותר, נוחים יותר, אבל לא לוקחים אותנו מעבר לכך? האם הדהרמה במערב אינה הופכת לסוג של תרפיה, שאומנם עושה את החיים רגועים יותר, אך אינה מביאה את הבשורה הרדיקלית של הבודהה: שחרור התודעה והלב משנאה, חמדנות, בלבול, חרדה, קנאה וכדומה. את האפשרות לחיים חופשיים מהיאחזות. חיים המלאים בשמחה, אהבה ואושר בלתי מותנים.

Read the rest of this entry »

« Older entries