על טיבה של התמרת התודעה בבודהיזם

“אינני מכיר בעולם כולו ולו דבר אחד גמיש יותר מתודעה מאומנת ומטופחת. אכן, תודעה מאומנת ומטופחת היא גמישה ביותר.

בהיקוס, אינני מכיר בעולם כולו ולו דבר אחד מסוכן יותר, המסב יותר הרס וחורבן, מתודעה שאינה מאומנת ואינה מטופחת. אכן, תודעה שאינה מאומנת ואינה מטופחת היא מסוכנת מאוד.”

לקריאת המאמר כולו כאן.

 .

לא מה שחשבתם: הבודהה על מחשבות

“אמר המבוֹרך:
זה אשר חושב מחשבה משחיתה הקשורה לחיים הארציים,
אם בהליכה, עמידה, ישיבה או שכיבה,
הוא אחד הצועד בדרך שגוּיה מוּקסם, הוא מוּבל על ידי האשליה;
במצב כזה, אין באפשרוּתוֹ של נזיר להגיע להִתעוֹררוּת המלאה הנָעֲלָה ביותר.
זה אשר השקיט את המחשבה ומתענג על השקטתה,
אם בהליכה, עמידה, ישיבה או שכיבה,
במצב זה באפשרוּתוֹ של נזיר להגיע להִתעוֹררוּת המלאה הנָעֲלָה ביותר.

כך שמעתי שאמר המבורך.”

לקריאת המאמר כולו כאן

 

חוקרי המחשבות: עוד על עבודה עם מחשבות

“מה מחזיק את העולם?
איך הוא נבנה?
על מה יש לוותר, כדי להסיר את כל מה שכובל?”

[אמר המבורך]:

“[ההיאחזות] בתענוג מחזיקה את העולם,
[העולם] נבנה באמצעות המחשבה;
דרך ויתור על ההשתוקקות,
ניתן להסיר את מה שכובל.”

 

לקריאת המאמר כולו כאן

 .

.

התעוררות (awakening) או הארה (enlightenment)?

אם הבודהה דיבר על התעוררות, אז למה אנחנו מתעקשים לומר הארה?

לקריאת המאמר כולו כאן.

 

התבּוֹננוּת בנקודת המִמְשָׁק שבין גוף ותודעה

התבּוֹננוּת בתחוּשוֹת היא הנחיה מוּכּרת לכל מי שמתרגל וִיפַּסַּנַא, או רק טעם מתרגול זה. יתר על כן, מי שמתרגל על פי שיטתו של ס.נ. גוֹאנקה, יאמר שהתבוֹננוּת בתחוּשוֹת היא הכלי המרכזי והחשוב ביותר בתרגול המדיטטיבי. לא אכנס כאן לדיון האם קביעה זו מדויקת או לא, אלא אנסה במאמר זה להאיר ולהבהיר מה הן אותן תחוּשוֹת/הַרְגָּשוֹת עליהן דיבר הבודהה. האם הוא התכוון אל מגוון הרגשוֹת (emotions) שאנו חווים? האם הוא התכוון לתחוּשוֹת פיזיות? מדוע מורים כמו ס.נ. גוֹאנקה רואים בהתבּוֹננוּת בתחוּשוֹת אלמנט כה חשוב ומרכזי בדרך לשיחרוּר?

לקריאת המאמר כולו כאן.

“סוף העולם”

“אי אפשר להגיע לסוף העולם בהליכה;
אך בלי להגיע לסוף העולם,
אי אפשר להשתחרר מאי-הנחת, הכאב והסבל.
לכן החכם, זה שיודע את העולם,
שהגיע אל סוף העולם, ואל סופה של הדרך הרוחנית;
לאחר שהוא חווה את סוף העולם, שלֵו,
הוא אינו משתוקק לעולם זה או [לעולם] אחר”.

לקריאת המאמר כולו כאן.

 

על אידיאל הפרישות בבודהיזם

האם הדרך הבודהיסטית מפנה עורף לחיים או מכוונת למפגש אינטימי ומלא איתם? מדוע נזירות היא אידיאל בבודהיזם ומהי פרישות במובנה העמוק?
האם ניתן להגיע לשיחרור מלא גם בג’ינס ולא רק בגלימת נזירים?

לקריאת המאמר כולו כאן

.

הקנון הפאלי

הקנון הפּאלי נקרא על ידי הבודהיסטים טִפִטַקַה,”שלושת הסלים”, היות והוא מכיל בתוכו שלושה קבצים: “סֻטּה פִטַקַה”- סל המכיל את דרשות הבודהה המאורגנות בחמישה אוספים (נִקַאיַה). “וִנַיַה פִטַקַה”- חוקי האתיקה והמוסר המסדירים את חיי הנזירים והנזירוֹת במסגרת הקהילה הנזירית (סַנְגְהַה). ו”אַבּהִדְהַמַּה פִטַקַה”- שבעה ספרים המנתחים באופן שיטתי מצבי תודעה שונים.

לקריאת המאמר כולו כאן.