“מיינדפולנס”: מפת תרגול וצירי הטרנספורמציה הנובעים ממפה תרגולית זו

המונח “מיינדפולנס” בשיח המודרני המערבי כולל מגוון תרגולים. במאמר המצורף, נאוה לויט בן-נון ואנוכי, מנסות לתת מפה של סוגי התרגול שנכללים תחת השם הכללי “תרגול מיינדפולנס”, לתאר את ההבדלים ביניהם ואת צירי הטרנספורמציה שהם מאפשרים.

במחקר המוח והפסיכולוגיה, ובשדה התרגול המערבי ה”חילוני” (כלומר זה שאינו נעשה בהקשרים בודהיסטיים), משתמשים במונח “מיינדפולנס” באופנים שונים ולעיתים קרובות ישנה אי בהירות לגבי מהו בעצם תרגול מיינדפולנס, מהי הכוונה שעומדת בבסיס תרגול זה על גווניו ומהי הטרנספורמציה שאפשרית מתוך תרגולים אלו. המפה המוצעת במאמר, מציעה דרך להבין את הכוונות שעומדות בבסיס תרגולי “מיינדפולנס” שונים ואת הקשר בין כוונות אלו לתהליכי הטרנספורמציה שעשויים להתרחש כתוצאה מהן.

תהליכי הטרנספורמציה שאנו מציעות במאמר, ושיכולים לנבוע מתוך תרגולי המיינדפולנס ותרגולים מבוססי מיינדפולנס, מגיעים מתוך המפה הבודהיסטית וכוללים (1) הבנה לגבי מקורות הסבל (דוקהה), (2) הבנה של היווצרות תחושת העצמי, (3) הבנת הארעיות, ו –(4) טיפוח של עמדות ומחשבות מיטיבות (רגשות פרו-חברתיים).

המפה המוצעת מנסה לדבר הן בשפה המחקרית והן בשפה הבודהיסטית כדי להיות בהירה ונגישה לקוראים וקוראות מגוונים.

חשוב לי באופן אישי לומר שאחת הכוונות המרכזיות של המאמר היא לאפשר למתרגלים ולמתרגלות של מיינדפולנס ומדיטציה בודהיסטית לגווניה, להבחין בין תרגולים שונים שנקראים לעיתים באותו השם (“תרגול מיינדפולנס”), להבין מה בעצם אנחנו מתרגלות/ים וכך לחפש הוראה והנחיה בהתאם לשלבי התרגול האישי והעמקתו. בנוסף, המפה מנסה לתת כלים למי שמעבירים תוכניות והתערבויות מבוססות מיינדפולנס, כמו גם לאלה החוקרים התערבויות כאלה, למקם את עצמם במרחב התרגול ומטרותיו.

אני רוצה להוסיף, שהשימוש במילה “מיינדפולנס” במפה שהצענו, יכול לתת תחושה שהכל זה “מיינדפולנס” במובן שטחי. זו כמובן לא היתה כוונתנו, והמפה עצמה, בלי קשר לבחירת השם (M1234), מראה את רוחב ועומק התרגול, והטרנספומציה האפשרית ממנו.

עם זאת, לגבי השימוש במילה “מיינדפולנס”, אפשר לומר בברור שהתרגול הבודהיסטי כולו מבוסס על טיפוח מיינדפולנס. זה האיבר הראשון ברשימת שבעת איברי ההתעוררות, ובלעדיו לא ניתן לטפח את כל השאר. ההתכוונות במאמר היא לעזור למתרגלות/ים לראות שלעיתים מי שמתרגל/ת “מיינדפולנס” (גם בהקשרים בודהיסטיים), נשאר/ת במסגרת תרגול של M1-2 ולא מרחיב/ה את התרגול לראייה חודרת של טבע החוויה (M4), ראייה שמבוססת על טיפוח תשומת לב פתוחה וסקרנית, אבל לא מסתיימת בה. במילים אחרות, טיפוח של תשומת לב אינו נשאר במסגרת איסוף וייצוב של התודעה וקבלת החוויה כפי שהיא נוכחת, אלא מכוון לראייה צלולה של טבע החוויה – הטבע המשתנה, המותנה והלא-מהימן (אניצ’א, אנטא, דוקהה).

הקטגוריה M4 במאמר, בעצם מתארת את מה שמכונה היום “תרגול ויפסנא”, אבל המונח הזה (ויפסנא-בהאוונא, יחד עם המונח סמטהה-בהאוונא) הם מונחים מהפרשנות התהרוואדית המאוחרת לסוטות – דרשות הבודהה המוקדמות. בסוטות, הבודהה מלמד את ביסוס תשומת הלב באמצעות גם תשומת לב מבחינה ומקבלת (M2) אבל גם באמצעות ראייה חודרת של הארעיות וההתהוות המותנית (M4). החלק של ההתבוננות ב”דהמות” ב”דרשה על ביסוס תשומת הלב” (satipatthana) מתארת את M4.

בנוסף, M3, שמתאר את טיפוח “איכויות הלב” או ה”משכנים השמיימים” (ברהמה ויהארה) בשפת הדהמה, גם הוא אינו מנותק מתרגול סטי – תשומת לב.

במטא-סוטה נאמר כך:

“יש לטפח בלבנו התכוונות אוהבת אינסופית
אל העולם כולו:
למעלה, למטה ולמה שביניהם
ללא מכשול, ללא טינה וללא עוינות –
בעמידה, בהליכה, בישיבה או בשכיבה
עד שהקהות נעלמת.
כך [המיומן] מתרגל את תשומת הלב הזאת
שעליה נאמר:
זו דרך החיים הנעלה כאן ועכשיו.”

כלומר, גם איכויות משחררות נוספות בדרך שהתווה הבודהה הן “איכויות מבוססות מיינדפולנס”. כאשר תרגול איכויות הלב, מבוסס תשומת לב, יש לו עומק אחר והוא חלק מההבנה העמוקה של טבע התודעה (הסבר מעמיק יותר נמצא במאמר).

לסיום, המאמר מנסה למצוא שפה שקל לעבוד איתה, אבל עדיין שומרת על העומק והרוחב של התרגול והאפשרויות הטרנספורמטיביות שלו (אני חושבת שקל יותר לתקשר מורכבות בשימוש במפה שהצענו. לדוגמא, “אני מתרגלת בעיקר M2 ולא ממש M4”. שפה שמיד ברורה למי שקרא/ה את המפה).

מקווה שתמצאו את המאמר מועיל.

/

לקריאת המאמר (בעברית) מיינדפולנס מפה תרגולית.

 

.

.

.