בריטריט האחרון שישבתי לפני כשבועיים, ריטריט עם ג'וזף גולדסטין הנפלא, דיקלמנו יחד בכל בוקר, בתחילתה של המדיטציה הראשונה ב 6:15, את לקיחת המחסה בבודהה, בדהמה ובסנגהה ואת חמשת כללי הסילה.
דקלום ושירה בקול רם הם אומנם לא החלק החזק שלי (גם לא בפאלי…) אבל התזכורת היומית הזו של ההתכוונות האתית בתרגול, יחד עם התזכורת שישנה אפשרות לחופש (בודהה), שישנה דרך (דהמה) שיכולה לכוון אותנו אל החופש ולתת מחסה ברגעי קושי, והידיעה שישנה קהילה של מתרגלות/ים (סנגהה) שתומכת אחת בשנייה כחברות טובות לדרך, הם דבר מאוד משמעותי בעבורי. זו תזכורת שאני לא לבד בדרך. שהחוכמה הזו תורגלה והועברה על ידי אינספור א/נשים במשך 2600 שנים ושאני יכולה ללמוד מהחוכמה שנצברה ולהיתמך על ידה. במילים אחרות, שיש במי להיתמך ויש במי לתמוך.
בשנים האחרונות, ניסיתי לזכור בישיבות בבית (כי בריטריט זו לא בעיה גדולה לזכור), לדקלם את הסילה כתזכורת יומיומית (לקריאה על מהו תרגול סילה, אתן/ם מוזמנות לקרוא רשימה בבלוג שכתבתי בעבר כאן). ההנכחה של המחוייבות לסילה באמצעות דקלום של חמשת המחוייבויות בכל יום (או לעיתים קרובות) מזכירה לי לשים לב בכנות, לאיך אני מתנהלת במרחב הבינאישי ולא רק במרחב הפנימי שלי, והאם הדיבור והעשייה שלי, בהלימה עם הרצון והמחוייבות שלי לפעול בצורה אתית, מיטיבה ורגישה עם כל מי שאני פוגשת.
התזכורת היומיומית הזו של מחוייבות לתרגול סילה גם מעמיקה את הבהירות ביחס לאלו מצבי תודעה ומחשבות מונעים ממני לפעול מתוך ההתחייבות שלי לאי-פגיעה, נדיבות, אמת, כנות ועשיית טוב. כלומר, המחוייבות לתרגול סילה, מזכירה לי לשים לב למה מונע ממני ברגע מסויים לפעול מתוך המחוייבות הזו.
מהחוויה שלי אני יודעת, שרק כשאנחנו רואות/ים בבהירות ובכנות מה מונע מאיתנו להיות נדיבות/ים, מה מונע מאיתנו לדבר באופן כנה, אמיתי ומדוייק ומה מונע מאיתנו לפעול ללא פגיעה בזולת, אפשר להתחיל לפעול אחרת. הראייה הבהירה לגבי מה מניע אותנו בכל רגע ומה מערפל את התודעה, מאפשר לנו לשמור על המחוייבויות לפעול מתוך רגישות ואתיקה, מתוך הערכים והאיכויות שחשוב לנו לגלם בעולם.
לכן המחוייבות לתרגול סילה, חייבת ללכת יד ביד, עם ההתבוננות הישירה והכנה לתוך המניעים, הדחפים והמחשבות שמונעים מאיתנו לעיתים קרובות להתנהל כפי שהיינו רוצות ורוצים. תרגול סילה אינו נובע מדרישה חיצונית או "כי כך צריך". כללי הסילה – חמשת המחוייבויות כפי שקראתי להם כאן – משקפים את הרצון העמוק שלנו לפעול בצורה מיטיבה בעולם. לכן ההתבוננות על ההתכוונות שלנו לפני, במהלך ואחרי פעולה מסויימת, היא דבר הכרחי בתרגול סילה שנובע ממחוייבות פנימית ומודעות. מצד שני, עצם המחוייבות, ואפילו הנדר (vow), לפעול באופן מיטיב בעולם ולהימנע מלפגוע באחרות/ים, עוזרת לנו לעבוד מול נטיות ודחפים לא מיטיבים שקיימים בכולנו. המחוייבות עצמה, עוזרת לנו להיות בהלימה עם הרצון לא לפגוע ולהיטיב.
ברשימה זו, אני רוצה להביא בפניכם תרגום לעברית (מאנגלית) של רשימה מורחבת יותר מהסילה, רשימה שנקראת "16 ההתחייבויות של הבודהיסטווה". יש לרשימה הזו גרסאות שונות, אבל את הגרסה שאני מביאה כאן (בשינויים קלים) הכרתי במנזר זן צפונית לפורטלנד. המנזר הזה כולל קהילה קטנה שחיה ומתרגלת יחד, וקיבלה אותנו אליה לתרגול עצמאי בהרבה נדיבות ואהבה. הנוסח המובא כאן מבוסס על הרשימה שניסח דוגן, מייסד הסוטו זן. דוגן יצר גרסה מורחבת במקצת של התחייבויות הבודהיסטווה לשימושם של נזירים/ות ובעלות/י בית. רשימה מבוססת על הסוטרה על "הרשת של ברהמה" ומקורות אחרים.
מזמינה אתכן/ם לקרוא רשימה זו ולהרהר האם אלו התחייבויות משמעותיות מבחינתכן/ם. אם כן, האם הייתן/ם רוצות/ים להדפיס ולדקלם אותם (בקול או בלב) בכל יום כתזכורת לתרגול מיטיב בעולם.
/
שלושת המחסות או האוצרות
מחסה בבודהה– מחסה באפשרות לחיים ערים ולחופש מסבל.
מחסה בדהמה– מחסה בדרך של חוכמה וחמלה. דרך שנותנת לנו כלים לטפח את המיטיב.
מחסה בסנגהה– מחסה בקהילה של אלו ההולכים בדרך ההתעוררות, החוכמה והחמלה למען כל היצורים החיים. מחסה בא/נשים בעלי התכוונות דומה לשלנו.
.
שלושת ההתחייבויות הטהורות
אני מתחייב/ת לא לעשות רע.
אני מתחייב/ת לעשות טוב.
אני מתחייב/ת לעשות טוב עבור אחרות/ים.
.
עשרת הכללים העיקריים
אני מתחייב/ת לא לפגוע או להרוג יצורים חיים אלא לכבד את חייהם.
אני מתחייב/ת לא לגנוב או לקחת מה שאינו ניתן לי באופן חופשי אלא לכבד את חפציהם של הזולת.
אני מתחייב/ת לא להשתמש לרעה במיניותי אלא לכבד את גופם/ן של אחרות/ים ואת צרכיהן/ם.
אני מתחייב/ת לא לשקר אלא לומר את האמת.
אני מתחייב/ת לא להשתמש לרעה בחומרים משני תודעה אלא לשמור את התודעה צלולה ובהירה.
אני מתחייב/ת לא לדבר על השגיאות והפגמים של אחרות/ים אלא לנסות להבין אותם ואף לראות את שלמותן/ם.
אני מתחייב/ת לא להלל את עצמי ולתת ביקורת על אחרות/ים אלא להתגבר על החסרונות שלי.
אני מתחייב/ת לא לטפח כעס ושנאה אלא לטפח יציבות.
אני מתחייב/ת לא להימנע מלתת לאחרות/ים עזרה חומרית ורוחנית אלא לתת באופן נדיב וחופשי.
אני מתחייב/ת לא לדבר סרה על שלושת המחסות אלא לתמוך בהם ולטפח אותם.