אתמול התקיים יום עיון על הקשר בין חקר המוח, הבנת התודעה והרלוונטיות של תרגול מדיטציית מיינדפולנס להבנת הקשר בין שני הראשונים. יום העיון התקיים במרכז מודע למודעות וחברה במכון סגול למחקר יישומי במדעי המוח, במרכז הבינתחומי הרצליה.

הרעיון ליום העיון צמח מתוך דיון פילוסופי על גבי עיתון "הארץ" בין ד"ר יובל נח הררי וד"ר אסף פדרמן על תרגול מדיטציית ויפסנא והרלוונטיות שלה לחקר התודעה במובן המדעי (בבלוג של אסף פדרמן אתם יכולים לקרוא בהרחבה את טיעוניו לגבי טענתו של יובל נח הררי שויפסנא על פי שיטתו של גואנקה יכולה לפתור בעיות שהמדע והפילוסופיה של התודעה לא הצליחו לפתור במשך ההיסטוריה כולה).

Read the rest of this entry »

במעגלי התרגול הבודהיסטי במערב, אפשר לומר שנושא האתיקה – המחויבות העמוקה להתנהלות מיטיבה ומוסרית בעולם – הוא נושא שלא מדובר בו הרבה. אפשר גם להבין למה מורי דהרמה מערביים נמנעים במקרים רבים לדבר על החשיבות של חיים אתיים (מעבר לשיחה הקצרה שניתנת בתחילת ריטריט על החשיבות של התחשבוּת ואתיקה במהלך הריטריט). דיבור על אורח חיים אתי, על רגישות והתנהלות מוסרית בעולם, נתפס לעיתים קרובות כניסיון "לחנך" או כמין מוסרניות טרחנית. אנשים שבאים לתרגל "מיינדפולנס", וללמוד מדיטציה שתאפשר להם להיות יותר שלווים, לא ממש רוצים שידברו איתם על אורח חיים מוסרי או על המשמעות של התנהלות אתית בדרך הרוחנית. Read the rest of this entry »

"האובייקטים הנהדרים של החושים נשארים כפי שהם בעולם,
בעוד החכם נוטש את הדחף והתשוקה אליהם."

[מתוך אוסף הדרשות הממוספרות של הקנון הבודהיסטי המוקדם (AN III.411)] 

. Read the rest of this entry »

בקריאה היומית שלי בכתבים הבודהיסטיים, פתחתי את הקובץ שכולל את הדרשות הארוכות (דיגהה ניקאיה) בדיוק במקום שהבודהה וִיפַּסִי מלמד את קהילת הנזירים את תמצית התורה של כל הבודהות. אז החלטתי לתרגם את הפסוקים לעברית מהפאלי.

Read the rest of this entry »

לפני כמה חודשים התקיים דיון על הבודהיזם במערב במסגרת המפגש "שבילים רבים דהרמה אחת" (ביוזמתם של אבי פאר ואילן לוטנברג, מנחי המפגש ומקימי האתר "בודהיזם בישראל"). בתחילת הדיון העלו המנחים שאלות חשובות ומעניינות לגבי הדהרמה במערב:

האם הבודהיזם הוא דת? פילוסופיה? פסיכותרפיה? האם יתכן בודהיזם "חילוני", משולל יסוד של אמונה? ועוד שאלות חשובות נוספות.

הייתי מוסיפה שאלה חשובה נוספת: האם המעבר של הדהרמה למערב לא דילל אותה לכדי תפיסות ופרקטיקות שעושות לנו את החיים נעימים יותר, נוחים יותר, אבל לא לוקחים אותנו מעבר לכך? האם הדהרמה במערב אינה הופכת לסוג של תרפיה, שאומנם עושה את החיים רגועים יותר, אך אינה מביאה את הבשורה הרדיקלית של הבודהה: שחרור התודעה והלב משנאה, חמדנות, בלבול, חרדה, קנאה וכדומה. את האפשרות לחיים חופשיים מהיאחזות. חיים המלאים בשמחה, אהבה ואושר בלתי מותנים.

Read the rest of this entry »

אני בבית כבר 3 שבועות. לאט לאט מתמקמת חזרה אחרי 6 שבועות של ריטריט מדיטצית ויפסנא. מאחר ובארץ אין לנו (עדיין) מרכז מדיטציה שמאפשר התבודדות לתקופה ממושכת למטרת תרגול מדיטטיבי אינטנסיבי, החלטתי לנסוע לתרגל זו הפעם השנייה במרכז נפלא שנקרא IMS (Insight Meditation Society). את מרכז המדיטציה הזה הקימו לפני 35 שנים ג'וזף גולדסטין, ג'ק קורנפילד ושרון זלצברג (כן, שלושה יהודים, שאפשר לומר שהביאו את תרגול מדיטציית הויפסנא, או בשמה המוכר עוד יותר "מדיטציית מיינדפולנס" למערב). המרכז לא רחוק מבוסטון, וממוקם באיזור כפרי בניו אינגלנד. זו הפעם ה-35 שמתקיים בו ריטריט הסתיו המסורתי, ואני הגעתי הפעם לשישה שבועות, 42 ימים של שקטותרגול מדיטטיבי מתמשך בשתיקה.

Read the rest of this entry »

Resting in the moment

-dropping into the center 

a still point of non-reactivity

Read the rest of this entry »

מפעם לפעם שואלים אותי אנשים על איזה ספרים על הבודהיזם אני ממליצה. מאחר ונכתבו עד היום ספרים רבים על ההיסטוריה, הפילוסופיה והפרקטיקה הבודהיסטית, אני מביאה בפניכם רשימה קצרה (מאוד) של ספרים אקדמיים שאני ממליצה למי שמעוניין להרחיב את הידע הפילוסופי וההיסטורי בתחום. ברשימה מופיעים ספרי מבוא מצויינים ומעמיקים על הפילוסופיה וההיסטוריה הבודהיסטית כמו גם ספרים אקדמיים על הדרך הבודהיסטית. בסוף הוספתי גם רשימה קצרה של ספרי-דהרמה שאני מאוד אוהבת. ספרים אלו נכתבו על ידי מורי מדיטציה מערביים על הדרך והתרגול הבודהיסטי.

לצערי כמעט כל הספרים ברשימה הם באנגלית, מאחר ומעט מאוד ספרים תורגמו לעברית. אני מקווה שבעתיד יתורגמו לעברית מגוון רחב של ספרים על הבודהיזם.

Read the rest of this entry »

את הרשימה הזו כתבתי כתגובה לדיון שהתפתח לרשימה הזו שפרסם תומר פרסיקו ב-16 לאוגוסט. באחת הפסקאות טען תומר כי:

הנטייה המזרחית, כמו גם הנוצרית, לבכר את הרוח על פני הגוף נותרה מודגשת בחלק ניכר מהתרבויות האלה, ופעמים רבות הכיוון הזה מוביל לדעתי לניתוק לא בריא מהחיים.

גרסה מקוצרת יותר שפורסמה באתר NRG מעריב ניתן לקרוא כאן

Read the rest of this entry »

בהקשר הבודהיסטי, התפיסה הדיכוטומית בין ידע וחוויה, בין לימוד תיאורטי וחכמה אינטואיטיבית היא ברובה תוצר של התקופה המודרנית. במסורת הבודהיסטית, לימוד הדהמה (הלימוד התיאורטי של תורת הבודהה) מעולם לא נתפס כפעילות אינטלקטואלית המופרדת מחקירת החוויה וההתנסות הסובייקטיבית.

נכון יהיה לומר שיש מסורות בודהיסטיות ששמו דגש רב יותר על לימוד תיאורטי בעוד מסורות אחרות שמו את הלימוד במקום פחות מרכזי. עם זאת, התרגול המדיטטיבי לא היה "אנטי-אינטלקטואלי" כפי שהוא הפך במערב (ואפשר כמובן להבין מדוע זה קרה).
הלימוד התיאורטי של הדהמה (בשונה מרוב רובה של הפילוסופיה המערבית) מכוון לחקירת החוויה וההתנסות הסובייקטיבית: התהוותה, טבעה, העונג והחיסרון שבה, והאפשרות לשחרור התודעה. הלימוד הבודהיסטי נותן לנו כלים לחקור את הגוף והתודעה באופן מעמיק. הוא נותן מפה ברורה של העולם המנטלי, כדי שנוכל לראות עולם פנימי זה באופן ברור יותר בזמן האימון המדיטטיבי.

Read the rest of this entry »

« Older entries § Newer entries »