אני שמחה להזמין אתכם שוב לסופשבוע ארוך ומיוחד של תרגול מדיטציית ויפסנא ולימוד ישיר של מה שלימד הבודהה, שיתקיים בין ה-21 ל-24 בדצמבר. זו כבר הפעם החמישית שלִילה קמחי ואני מלמדות ריטריט מיוחד זה, מיוחד, מאחר והוא כולל פרק זמן של לימוד וחקירה של החכמה המופיעה בכתבים הבודהיסטים. לימוד שמעמיק ומחזק את התרגול המדיטטיבי.
הנך צופה בארכיון לקטגוריה סוטה.
מפעם לפעם שואלים אותי אנשים על איזה ספרים על הבודהיזם אני ממליצה. מאחר ונכתבו עד היום ספרים רבים על ההיסטוריה, הפילוסופיה והפרקטיקה הבודהיסטית, אני מביאה בפניכם רשימה קצרה (מאוד) של ספרים אקדמיים שאני ממליצה למי שמעוניין להרחיב את הידע הפילוסופי וההיסטורי בתחום. ברשימה מופיעים ספרי מבוא מצויינים ומעמיקים על הפילוסופיה וההיסטוריה הבודהיסטית כמו גם ספרים אקדמיים על הדרך הבודהיסטית. בסוף הוספתי גם רשימה קצרה של ספרי-דהרמה שאני מאוד אוהבת. ספרים אלו נכתבו על ידי מורי מדיטציה מערביים על הדרך והתרגול הבודהיסטי.
לצערי כמעט כל הספרים ברשימה הם באנגלית, מאחר ומעט מאוד ספרים תורגמו לעברית. אני מקווה שבעתיד יתורגמו לעברית מגוון רחב של ספרים על הבודהיזם.
את הרשימה הזו כתבתי כתגובה לדיון שהתפתח לרשימה הזו שפרסם תומר פרסיקו ב-16 לאוגוסט. באחת הפסקאות טען תומר כי:
הנטייה המזרחית, כמו גם הנוצרית, לבכר את הרוח על פני הגוף נותרה מודגשת בחלק ניכר מהתרבויות האלה, ופעמים רבות הכיוון הזה מוביל לדעתי לניתוק לא בריא מהחיים.
גרסה מקוצרת יותר שפורסמה באתר NRG מעריב ניתן לקרוא כאן
ה- Sangiti Sutta היא דרשה מלאה ברשימות שונות: רשימות על סוגי אנשים, סוגי מכשולים, סוגי שחרור, סוגי חכמה ועוד. בגלל אופייה ה"רשימתי" היא נתפסת לעיתים קרובות כדרשה משמימה ולא מעניינת. אולם לטעמי, לאופי הרשימתי של הדרשה יש כוח רב, מאחר והוא דורש מאתנו חקירה והרהור מעמיק. במילים אחרות, לרשימה יש כוח שאין לטקסט מורכב יותר. הלימוד אינו ניתן "בכפית", אלא דורש הרהור בנקודות המתומצתות.
אחת הרשימות המועילות, לטעמי, היא רשימה בת חמש נקודות: חמישה דברים שכדאי לשים אליהם לב כאשר מותחים ביקורת על אדם אחר.
"נאמר: 'ניבּאנה, ניבּאנה'. מהי ה'ניבּאנה'?"
זו השאלה שפתחה מפגש נוסף בסדרת המפגשים "שבילים רבים – דהרמה אחת", שיוזמים ומארגנים זו השנה השלישית, אבי פאר ואילן לוטנברג. השאלה נובעת מתוך אחת המחלוקות המרכזיות בבודהיזם. מחלוקת זו מקורה בהבחנה המהאיאנית כי אידיאל הארהנט ('הראוי'), נחות בהשוואה לאידיאל הבודהיסטווה ('היצור שמטרתו היא העֵרוּת המלאה').[1]
אם בהבחנה זו יש ממש, אזי, למחלוקת זו יש השלכות מרחיקות לכת מבחינת המתרגל וכן מבחינה חברתית– מכיוון שהארהנט מתואר כמי שעסוק בראש וראשונה בהתעוררות האישית שלו, הוא עלול להצטייר כחסר רגש ומשולל חמלה עמוקה לשאר היצורים, בעוד הבודהיסטווה, שנודר לעשות כל מאמץ עד שאחרון היצורים החיים ישתחרר, מתואר כהתגלמות החמלה האנושית עלי אדמות.
במפגש השתתפו יחד איתי ד"ר איתמר בשן (פסיכולוג קליני וממקימי בבית בהאוונא בתל אביב), מאיר זוהר (נזיר בודהיסט במשך 9 שנים בקהילתו של תיק נהאט האן) ויובל אידו טל ( מצוות מורי "פסיכו-דהרמה" ומלמד מדיטציה בודהיסטית וזן בודהיסטית).
לפני זמן מה, התקיים דיון בין חברי סנגהה אחדים, לגבי תרגום של דרשות הבודהה (sutta) לעברית. מאחר ויש עניין יחסית רב בקהילת המתרגלים בישראל בקריאת דרשות הבודהה באופן ישיר ובעברית, הועלה הרצון לקיים מעין "מפעל תרגומים ישראלי", שיתרגם באופן מהיר מספר גדול של סוּטוֹת לעברית ויוציא אותן לאור. היות ואין כמעט אנשים שיודעים פאלי, היה ברור כי התרגומים יעשו מהתרגום לאנגלית. מצב זה, בו התרגומים נעשים מתוך תרגום אחר, ולא מטקסט המקור, מעלה שאלות רבות וחשובות.
בבלוג אני מביאה גרסה מצומצמת יותר, מאחר והרשומה המלאה היא יותר ארוכה. מי שמעוניין לקרוא את הגרסה המלאה (מומלץ…) יכול לראות אותה כאן.
