פאלי

You are currently browsing the archive for the פאלי category.

אני שמחה מאוד לספר שיצא לאור ספר תרגומים שלי של "דברי הבודהה" – מבחר תרגומים של דרשות הבודהה המקדמות משפת הפאלי לעברית. אלו הם תרגומים מתוך הקאנון הפּאלי – הקאנון הבודהיסטי המוקדם ביותר. הספר כולל גם הקדמה, הערות הבהרה לדרשות השונות (סוּטות) ואחרית דבר שכתבתי יחד עם חברי הטוב אסף (סטי) אל-בר על ההגות והתרגול לאור דרשות הבודהה המוקדמות.

זהו רגע מאוד מרגש מבחינתי. אחרי עשור של תהליך תרגום הספר יוצא לאור. תחילתם של התרגומים היה בסרי לנקה ב- 2006, כאשר נסעתי ללמוד עם שני חוקרי פאלי ובודהיזם מאוניברסיטת פֶּרַדֶנִייָה שבקנדי: פּ"ד פְּרֵמַסִירִי וג"א סוֹמַרַטְנֶה. אז, בחדר הצופה על גבעותיה הירוקות של קַנְדִי, התחלתי לתרגם לאט לאט מתוך הקאנון הפאלי (אחר כך נסעתי ללמוד פאלי ובכל מיני מקומות בעולם ותרגמתי בכל מקום שהיה לי חדר מעורר השראה…).

Read the rest of this entry »

ברוב המסורות הבודהיסטיות (אלו הקיימות בימינו כמסורת חיה ואלו הקיימות רק כמסורת טקסטואלית) ישנם מספר מודלים מרכזיים של התעוררות, המתארים בדרכים שונות, את ההתקדמות שעוברת המתרגלת, את פריצות הדרך לחוכמה המשחררת, ואת מה התודעה נוטשת. אלו מודלים המתארים דרך הדרגתית לשחרור.

Read the rest of this entry »

"ומהו סמאדהי נכון (samma-saamdhi)?

לאחר שנטשתי את חמשת המכשולים, שהם פגמים של התודעה הגורמים להחלשת החכמה, ולאחר שנפרדתי מהתשוקה להנאות החושים וממצבי תודעה לא-מועילים [אחרים], נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה הראשונה, [המאופיינת] בשמחה ועוֹנֵג [גופני] שנולדו מהבחנה (viveka) המלווים במחשבה וחקירה.

לאחר שהמחשבה וחקירה התפוגגו, נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה השנייה [שהיא] שמחה ועוֹנֵג [גופני] שנולדו מיציבות תודעתית, שקט פנימי ואחדות התודעה, ללא מחשבה וחקירה.

לאחר שהשמחה התפוגגה, שהיתי באיזון נפשי (אופקהה), מוּדע לחלוטין ובתשוּמת-לב (סטי) וחויתי עוֹנֵג [גופני]. אז נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה השלישית שעליה אומרים הראויים: "מאוזן נפשית ובתשוּמת-לב הוא שוהה בעוֹנֵג".
מנטישת [התשוקה] לעוֹנֵג ו[הסלידה] מכְאֵב, ובעקבות ההיעלמות הקודמת של עצב ואושר, נכנסתי ושהיתי
בגְ'הַאנַה הרביעית [שהיא] אינה-נעימה-ואינה-כואבת ובה תשוּמת הלב והאיזוּן הנפשי מזוּככים."

Read the rest of this entry »

"האובייקטים הנהדרים של החושים נשארים כפי שהם בעולם,
בעוד החכם נוטש את הדחף והתשוקה אליהם."

[מתוך אוסף הדרשות הממוספרות של הקנון הבודהיסטי המוקדם (AN III.411)] 

. Read the rest of this entry »

בקריאה היומית שלי בכתבים הבודהיסטיים, פתחתי את הקובץ שכולל את הדרשות הארוכות (דיגהה ניקאיה) בדיוק במקום שהבודהה וִיפַּסִי מלמד את קהילת הנזירים את תמצית התורה של כל הבודהות. אז החלטתי לתרגם את הפסוקים לעברית מהפאלי.

Read the rest of this entry »

מפעם לפעם שואלים אותי אנשים על איזה ספרים על הבודהיזם אני ממליצה. מאחר ונכתבו עד היום ספרים רבים על ההיסטוריה, הפילוסופיה והפרקטיקה הבודהיסטית, אני מביאה בפניכם רשימה קצרה (מאוד) של ספרים אקדמיים שאני ממליצה למי שמעוניין להרחיב את הידע הפילוסופי וההיסטורי בתחום. ברשימה מופיעים ספרי מבוא מצויינים ומעמיקים על הפילוסופיה וההיסטוריה הבודהיסטית כמו גם ספרים אקדמיים על הדרך הבודהיסטית. בסוף הוספתי גם רשימה קצרה של ספרי-דהרמה שאני מאוד אוהבת. ספרים אלו נכתבו על ידי מורי מדיטציה מערביים על הדרך והתרגול הבודהיסטי.

לצערי כמעט כל הספרים ברשימה הם באנגלית, מאחר ומעט מאוד ספרים תורגמו לעברית. אני מקווה שבעתיד יתורגמו לעברית מגוון רחב של ספרים על הבודהיזם.

Read the rest of this entry »

את הרשימה הזו כתבתי כתגובה לדיון שהתפתח לרשימה הזו שפרסם תומר פרסיקו ב-16 לאוגוסט. באחת הפסקאות טען תומר כי:

הנטייה המזרחית, כמו גם הנוצרית, לבכר את הרוח על פני הגוף נותרה מודגשת בחלק ניכר מהתרבויות האלה, ופעמים רבות הכיוון הזה מוביל לדעתי לניתוק לא בריא מהחיים.

גרסה מקוצרת יותר שפורסמה באתר NRG מעריב ניתן לקרוא כאן

Read the rest of this entry »

בהקשר הבודהיסטי, התפיסה הדיכוטומית בין ידע וחוויה, בין לימוד תיאורטי וחכמה אינטואיטיבית היא ברובה תוצר של התקופה המודרנית. במסורת הבודהיסטית, לימוד הדהמה (הלימוד התיאורטי של תורת הבודהה) מעולם לא נתפס כפעילות אינטלקטואלית המופרדת מחקירת החוויה וההתנסות הסובייקטיבית.

נכון יהיה לומר שיש מסורות בודהיסטיות ששמו דגש רב יותר על לימוד תיאורטי בעוד מסורות אחרות שמו את הלימוד במקום פחות מרכזי. עם זאת, התרגול המדיטטיבי לא היה "אנטי-אינטלקטואלי" כפי שהוא הפך במערב (ואפשר כמובן להבין מדוע זה קרה).
הלימוד התיאורטי של הדהמה (בשונה מרוב רובה של הפילוסופיה המערבית) מכוון לחקירת החוויה וההתנסות הסובייקטיבית: התהוותה, טבעה, העונג והחיסרון שבה, והאפשרות לשחרור התודעה. הלימוד הבודהיסטי נותן לנו כלים לחקור את הגוף והתודעה באופן מעמיק. הוא נותן מפה ברורה של העולם המנטלי, כדי שנוכל לראות עולם פנימי זה באופן ברור יותר בזמן האימון המדיטטיבי.

Read the rest of this entry »

"נאמר: 'ניבּאנה, ניבּאנה'. מהי ה'ניבּאנה'?"

Read the rest of this entry »

זו השאלה שפתחה מפגש נוסף בסדרת המפגשים "שבילים רבים – דהרמה אחת", שיוזמים ומארגנים זו השנה השלישית, אבי פאר ואילן לוטנברג. השאלה נובעת מתוך אחת המחלוקות המרכזיות בבודהיזם. מחלוקת זו מקורה בהבחנה המהאיאנית כי אידיאל הארהנט ('הראוי'), נחות בהשוואה לאידיאל הבודהיסטווה ('היצור שמטרתו היא העֵרוּת המלאה').[1]

אם בהבחנה זו יש ממש, אזי, למחלוקת זו יש השלכות מרחיקות לכת מבחינת המתרגל וכן מבחינה חברתית– מכיוון שהארהנט מתואר כמי שעסוק בראש וראשונה בהתעוררות האישית שלו, הוא עלול להצטייר כחסר רגש ומשולל חמלה עמוקה לשאר היצורים, בעוד הבודהיסטווה, שנודר לעשות כל מאמץ עד שאחרון היצורים החיים ישתחרר, מתואר כהתגלמות החמלה האנושית עלי אדמות.

במפגש השתתפו יחד איתי ד"ר איתמר בשן (פסיכולוג קליני וממקימי בבית בהאוונא בתל אביב), מאיר זוהר (נזיר בודהיסט במשך 9 שנים בקהילתו של תיק נהאט האן) ויובל אידו טל ( מצוות מורי "פסיכו-דהרמה" ומלמד מדיטציה בודהיסטית וזן בודהיסטית).

« Older entries