מאוד שמחה על הולדתו של פודקאסט חדש שנקרא "הולכות בדרך": שיחות ששחר מתן ואני מקיימות על עומקה ורוחבה של הדרך הבודהיסטית.
הכוונה היא לחלוק דרך שיחות אלו, את האהבה הגדולה שלנו לדהרמה, ולאופן בו הדהרמה מתגשמת בחיים עצמם.
.
You are currently browsing the archive for the תודעה category.
שש שנים לאחר שיצא לאור הספר שלי באנגלית על ארבע הג'האנות והקשר שלהן לתרגול תובנה (insight), הבשילו לשמחתי התנאים לתרגמו ולהוציאו לאור בעברית.
מאמר לכבוד ההוצאה לאור של התרגום לעברית של הספר "ראייה שמשחררת" של רוב ברבאה.
רֵיקוּת (פאלי: Suññatā, סונייטה; סנסקריט:Śūnyatā, שוניאטה) הוא אחד המושגים המבלבלים והעדינים בהגות הבודהיסטית. בפוסט זה, לכבוד צאת התרגום לעברית של הספר הנפלא של רוב ברבאה על תרגולי הריקות, אני רוצה לנסות (אולי) להבהיר מעט את המושג הזה, שנכתב עליו רבות בספרות הבודהיסטית. לא בטוח שאצליח, אבל החלטתי לנסות בכל זאת.
היום נפטר רוֹב ברבאה (Rob Burbea).
ה-7 במאי 2020.
רוֹב, בעיני, היה מורה יחיד במינו, מעורר השראה אדירה, נדיב ומלא שמחה.
חוּוִי נֶנְג, הפטריארך השישי של הצ'אן, כתב כך בסוטרת הבמה (the platform Sutra) המאה 7-8 לספירה:
"בהוראה שלי, סמאדהי וחוכמה הם עקרון יסוד.
[אבל] אל תתבלבלו. חיבור [ביניהם], אין משמעו, שהסמאדהי והחוכמה שונים אחד מהשני.
סמאדהי וחוכמה הם בעלי אותה תמצית, ואינם שני [אלמנטים שונים].
המונח "מיינדפולנס" בשיח המודרני המערבי כולל מגוון תרגולים. במאמר המצורף, נאוה לויט בן-נון ואנוכי, מנסות לתת מפה של סוגי התרגול שנכללים תחת השם הכללי "תרגול מיינדפולנס", לתאר את ההבדלים ביניהם ואת צירי הטרנספורמציה שהם מאפשרים.
בריטריט האחרון שישבתי לפני כשבועיים, ריטריט עם ג'וזף גולדסטין הנפלא, דיקלמנו יחד בכל בוקר, בתחילתה של המדיטציה הראשונה ב 6:15, את לקיחת המחסה בבודהה, בדהמה ובסנגהה ואת חמשת כללי הסילה.
ברוב המסורות הבודהיסטיות (אלו הקיימות בימינו כמסורת חיה ואלו הקיימות רק כמסורת טקסטואלית) ישנם מספר מודלים מרכזיים של התעוררות, המתארים בדרכים שונות, את ההתקדמות שעוברת המתרגלת, את פריצות הדרך לחוכמה המשחררת, ואת מה התודעה נוטשת. אלו מודלים המתארים דרך הדרגתית לשחרור.
אתמול התקיים יום עיון על הקשר בין חקר המוח, הבנת התודעה והרלוונטיות של תרגול מדיטציית מיינדפולנס להבנת הקשר בין שני הראשונים. יום העיון התקיים במרכז מודע למודעות וחברה במכון סגול למחקר יישומי במדעי המוח, במרכז הבינתחומי הרצליה.
הרעיון ליום העיון צמח מתוך דיון פילוסופי על גבי עיתון "הארץ" בין ד"ר יובל נח הררי וד"ר אסף פדרמן על תרגול מדיטציית ויפסנא והרלוונטיות שלה לחקר התודעה במובן המדעי (בבלוג של אסף פדרמן אתם יכולים לקרוא בהרחבה את טיעוניו לגבי טענתו של יובל נח הררי שויפסנא על פי שיטתו של גואנקה יכולה לפתור בעיות שהמדע והפילוסופיה של התודעה לא הצליחו לפתור במשך ההיסטוריה כולה).
במעגלי התרגול הבודהיסטי במערב, אפשר לומר שנושא האתיקה – המחויבות העמוקה להתנהלות מיטיבה ומוסרית בעולם – הוא נושא שלא מדובר בו הרבה. אפשר גם להבין למה מורי דהרמה מערביים נמנעים במקרים רבים לדבר על החשיבות של חיים אתיים (מעבר לשיחה הקצרה שניתנת בתחילת ריטריט על החשיבות של התחשבוּת ואתיקה במהלך הריטריט). דיבור על אורח חיים אתי, על רגישות והתנהלות מוסרית בעולם, נתפס לעיתים קרובות כניסיון "לחנך" או כמין מוסרניות טרחנית. אנשים שבאים לתרגל "מיינדפולנס", וללמוד מדיטציה שתאפשר להם להיות יותר שלווים, לא ממש רוצים שידברו איתם על אורח חיים מוסרי או על המשמעות של התנהלות אתית בדרך הרוחנית. Read the rest of this entry »
-
Early Buddhist Meditation: The Four Jhanas as the Actualization of Insight
ספר זה מציע פרשנות מחודשת של ארבע הגה'אנות וחשיבותן בדרך הבודהיסטית להתעוררות. פרשנות זאת מציעה שארבע הג'האנות הן פרי של תרגול ויפסנא ואינן תרגול נפרד של ריכוז. הספר מפרק את התהליך המדיטטיבי ומתאר תהליך זה מהאספקטים הפנומנולוגיים והפסיכולוגיים על פי הטקסטים הבודהיסטים המוקדמים (ניקאיות).
חוות דעת על הספר
