מדיטציה

You are currently browsing the archive for the מדיטציה category.

אני שמחה מאוד לספר שיצא לאור ספר תרגומים שלי של "דברי הבודהה" – מבחר תרגומים של דרשות הבודהה המקדמות משפת הפאלי לעברית. אלו הם תרגומים מתוך הקאנון הפּאלי – הקאנון הבודהיסטי המוקדם ביותר. הספר כולל גם הקדמה, הערות הבהרה לדרשות השונות (סוּטות) ואחרית דבר שכתבתי יחד עם חברי הטוב אסף (סטי) אל-בר על ההגות והתרגול לאור דרשות הבודהה המוקדמות.

זהו רגע מאוד מרגש מבחינתי. אחרי עשור של תהליך תרגום הספר יוצא לאור. תחילתם של התרגומים היה בסרי לנקה ב- 2006, כאשר נסעתי ללמוד עם שני חוקרי פאלי ובודהיזם מאוניברסיטת פֶּרַדֶנִייָה שבקנדי: פּ"ד פְּרֵמַסִירִי וג"א סוֹמַרַטְנֶה. אז, בחדר הצופה על גבעותיה הירוקות של קַנְדִי, התחלתי לתרגם לאט לאט מתוך הקאנון הפאלי (אחר כך נסעתי ללמוד פאלי ובכל מיני מקומות בעולם ותרגמתי בכל מקום שהיה לי חדר מעורר השראה…).

Read the rest of this entry »

ברוב המסורות הבודהיסטיות (אלו הקיימות בימינו כמסורת חיה ואלו הקיימות רק כמסורת טקסטואלית) ישנם מספר מודלים מרכזיים של התעוררות, המתארים בדרכים שונות, את ההתקדמות שעוברת המתרגלת, את פריצות הדרך לחוכמה המשחררת, ואת מה התודעה נוטשת. אלו מודלים המתארים דרך הדרגתית לשחרור.

Read the rest of this entry »

בתפיסה הבודהיסטית, הגוף הוא מוקד חשוב להתבוננות. מאחר והחוויה האנושית היא חוויה גופנית, והגוף הוא אחד האספקטים בהם אנחנו נאחזים, ומזהים את עצמנו, ללא היכרות עם הגוף, חסרונותיו, יתרונותיו והקשר שלו לתודעה, אין אפשרות, על פי התפיסה הבודהיסטית, לפתח ראייה משחררת.

Read the rest of this entry »

"ומהו סמאדהי נכון (samma-saamdhi)?

לאחר שנטשתי את חמשת המכשולים, שהם פגמים של התודעה הגורמים להחלשת החכמה, ולאחר שנפרדתי מהתשוקה להנאות החושים וממצבי תודעה לא-מועילים [אחרים], נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה הראשונה, [המאופיינת] בשמחה ועוֹנֵג [גופני] שנולדו מהבחנה (viveka) המלווים במחשבה וחקירה.

לאחר שהמחשבה וחקירה התפוגגו, נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה השנייה [שהיא] שמחה ועוֹנֵג [גופני] שנולדו מיציבות תודעתית, שקט פנימי ואחדות התודעה, ללא מחשבה וחקירה.

לאחר שהשמחה התפוגגה, שהיתי באיזון נפשי (אופקהה), מוּדע לחלוטין ובתשוּמת-לב (סטי) וחויתי עוֹנֵג [גופני]. אז נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה השלישית שעליה אומרים הראויים: "מאוזן נפשית ובתשוּמת-לב הוא שוהה בעוֹנֵג".
מנטישת [התשוקה] לעוֹנֵג ו[הסלידה] מכְאֵב, ובעקבות ההיעלמות הקודמת של עצב ואושר, נכנסתי ושהיתי
בגְ'הַאנַה הרביעית [שהיא] אינה-נעימה-ואינה-כואבת ובה תשוּמת הלב והאיזוּן הנפשי מזוּככים."

Read the rest of this entry »

אתמול התקיים יום עיון על הקשר בין חקר המוח, הבנת התודעה והרלוונטיות של תרגול מדיטציית מיינדפולנס להבנת הקשר בין שני הראשונים. יום העיון התקיים במרכז מודע למודעות וחברה במכון סגול למחקר יישומי במדעי המוח, במרכז הבינתחומי הרצליה.

הרעיון ליום העיון צמח מתוך דיון פילוסופי על גבי עיתון "הארץ" בין ד"ר יובל נח הררי וד"ר אסף פדרמן על תרגול מדיטציית ויפסנא והרלוונטיות שלה לחקר התודעה במובן המדעי (בבלוג של אסף פדרמן אתם יכולים לקרוא בהרחבה את טיעוניו לגבי טענתו של יובל נח הררי שויפסנא על פי שיטתו של גואנקה יכולה לפתור בעיות שהמדע והפילוסופיה של התודעה לא הצליחו לפתור במשך ההיסטוריה כולה).

Read the rest of this entry »

מאוד מרגש להיות חלק מיוזמה חדשה שמחברת אותי עם 3 חברים לדרך ובכלל. יוזמה שלאט לאט מתהווה לכלל עשייה בעולם. הרעיון להקים מכון ישראלי ללימודי בודהיזם – מסגרת שתשלב בין לימוד אקדמי של הבודהיזם וחקירה קונטמפלטיבית ומדיטטיבית – מתגלגל כבר כמה שנים בין בעז עמיחי לביני, אבל החיים העמוסים לא איפשרו לזה לקרות עד עכשיו. בסיומו של הדוקטורט ובשיתוף פעולה עם שני חברים נוספים – אסף (סטי) אל-בר וגליה תנאי – אנחנו "משיקים" ריטריט-מחקר ראשון מסוגו בארץ.

באנר של נלנדה

מהו ריטריט-מחקר?

ריטריט-מחקר זוהי מסגרת בה משלבים יחד שעות של התבוננות ומדיטציה מונחית, עם פרקי זמן מוגדרים להרצאות, דיונים, לימוד והפרייה הדדית. המוטיבציה שעומדת בבסיס ריטריט-המחקר היא לגשר בין עולם המחקר האקדמי, לבין עולם החקר הפנימי המתרחש על כרית המדיטציה.

Read the rest of this entry »

"האובייקטים הנהדרים של החושים נשארים כפי שהם בעולם,
בעוד החכם נוטש את הדחף והתשוקה אליהם."

[מתוך אוסף הדרשות הממוספרות של הקנון הבודהיסטי המוקדם (AN III.411)] 

. Read the rest of this entry »

אז פסח עבר וחזרתי מריטריט של שבועיים בארה"ב. בזמן שהייתי בחו"ל, פספסתי את ביקורו של אחד ממורי הדהרמה האהובים עלי ביותר (ובעיני אחד הגדולים בעולם) – ג'וזף גולדסטין. אבל לשמחתי הרבה צילמו את השיחה שהוא נתן ואפשר לראות אותה כאן (מאוד מומלץ). (אהה.. וגם הגשתי את הדוקטורט….).

אני גם שמחה לעדכן שבחודשים הבאים אנחה מפגשים וקורסים הכוללים לימוד ותרגול מדיטציה ולימוד של החכמה הבודהיסטית. כל זה יקרה במקומות שונים באזור המרכז.

Read the rest of this entry »

לפני כמה חודשים התקיים דיון על הבודהיזם במערב במסגרת המפגש "שבילים רבים דהרמה אחת" (ביוזמתם של אבי פאר ואילן לוטנברג, מנחי המפגש ומקימי האתר "בודהיזם בישראל"). בתחילת הדיון העלו המנחים שאלות חשובות ומעניינות לגבי הדהרמה במערב:

האם הבודהיזם הוא דת? פילוסופיה? פסיכותרפיה? האם יתכן בודהיזם "חילוני", משולל יסוד של אמונה? ועוד שאלות חשובות נוספות.

הייתי מוסיפה שאלה חשובה נוספת: האם המעבר של הדהרמה למערב לא דילל אותה לכדי תפיסות ופרקטיקות שעושות לנו את החיים נעימים יותר, נוחים יותר, אבל לא לוקחים אותנו מעבר לכך? האם הדהרמה במערב אינה הופכת לסוג של תרפיה, שאומנם עושה את החיים רגועים יותר, אך אינה מביאה את הבשורה הרדיקלית של הבודהה: שחרור התודעה והלב משנאה, חמדנות, בלבול, חרדה, קנאה וכדומה. את האפשרות לחיים חופשיים מהיאחזות. חיים המלאים בשמחה, אהבה ואושר בלתי מותנים.

Read the rest of this entry »

אני בבית כבר 3 שבועות. לאט לאט מתמקמת חזרה אחרי 6 שבועות של ריטריט מדיטצית ויפסנא. מאחר ובארץ אין לנו (עדיין) מרכז מדיטציה שמאפשר התבודדות לתקופה ממושכת למטרת תרגול מדיטטיבי אינטנסיבי, החלטתי לנסוע לתרגל זו הפעם השנייה במרכז נפלא שנקרא IMS (Insight Meditation Society). את מרכז המדיטציה הזה הקימו לפני 35 שנים ג'וזף גולדסטין, ג'ק קורנפילד ושרון זלצברג (כן, שלושה יהודים, שאפשר לומר שהביאו את תרגול מדיטציית הויפסנא, או בשמה המוכר עוד יותר "מדיטציית מיינדפולנס" למערב). המרכז לא רחוק מבוסטון, וממוקם באיזור כפרי בניו אינגלנד. זו הפעם ה-35 שמתקיים בו ריטריט הסתיו המסורתי, ואני הגעתי הפעם לשישה שבועות, 42 ימים של שקטותרגול מדיטטיבי מתמשך בשתיקה.

Read the rest of this entry »

« Older entries