מיינדפולנס

You are currently browsing the archive for the מיינדפולנס category.

"ומהו סמאדהי נכון (samma-saamdhi)?

לאחר שנטשתי את חמשת המכשולים, שהם פגמים של התודעה הגורמים להחלשת החכמה, ולאחר שנפרדתי מהתשוקה להנאות החושים וממצבי תודעה לא-מועילים [אחרים], נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה הראשונה, [המאופיינת] בשמחה ועוֹנֵג [גופני] שנולדו מהבחנה (viveka) המלווים במחשבה וחקירה.

לאחר שהמחשבה וחקירה התפוגגו, נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה השנייה [שהיא] שמחה ועוֹנֵג [גופני] שנולדו מיציבות תודעתית, שקט פנימי ואחדות התודעה, ללא מחשבה וחקירה.

לאחר שהשמחה התפוגגה, שהיתי באיזון נפשי (אופקהה), מוּדע לחלוטין ובתשוּמת-לב (סטי) וחויתי עוֹנֵג [גופני]. אז נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה השלישית שעליה אומרים הראויים: "מאוזן נפשית ובתשוּמת-לב הוא שוהה בעוֹנֵג".
מנטישת [התשוקה] לעוֹנֵג ו[הסלידה] מכְאֵב, ובעקבות ההיעלמות הקודמת של עצב ואושר, נכנסתי ושהיתי
בגְ'הַאנַה הרביעית [שהיא] אינה-נעימה-ואינה-כואבת ובה תשוּמת הלב והאיזוּן הנפשי מזוּככים."

Read the rest of this entry »

אתמול התקיים יום עיון על הקשר בין חקר המוח, הבנת התודעה והרלוונטיות של תרגול מדיטציית מיינדפולנס להבנת הקשר בין שני הראשונים. יום העיון התקיים במרכז מודע למודעות וחברה במכון סגול למחקר יישומי במדעי המוח, במרכז הבינתחומי הרצליה.

הרעיון ליום העיון צמח מתוך דיון פילוסופי על גבי עיתון "הארץ" בין ד"ר יובל נח הררי וד"ר אסף פדרמן על תרגול מדיטציית ויפסנא והרלוונטיות שלה לחקר התודעה במובן המדעי (בבלוג של אסף פדרמן אתם יכולים לקרוא בהרחבה את טיעוניו לגבי טענתו של יובל נח הררי שויפסנא על פי שיטתו של גואנקה יכולה לפתור בעיות שהמדע והפילוסופיה של התודעה לא הצליחו לפתור במשך ההיסטוריה כולה).

Read the rest of this entry »

מאוד מרגש להיות חלק מיוזמה חדשה שמחברת אותי עם 3 חברים לדרך ובכלל. יוזמה שלאט לאט מתהווה לכלל עשייה בעולם. הרעיון להקים מכון ישראלי ללימודי בודהיזם – מסגרת שתשלב בין לימוד אקדמי של הבודהיזם וחקירה קונטמפלטיבית ומדיטטיבית – מתגלגל כבר כמה שנים בין בעז עמיחי לביני, אבל החיים העמוסים לא איפשרו לזה לקרות עד עכשיו. בסיומו של הדוקטורט ובשיתוף פעולה עם שני חברים נוספים – אסף (סטי) אל-בר וגליה תנאי – אנחנו "משיקים" ריטריט-מחקר ראשון מסוגו בארץ.

באנר של נלנדה

מהו ריטריט-מחקר?

ריטריט-מחקר זוהי מסגרת בה משלבים יחד שעות של התבוננות ומדיטציה מונחית, עם פרקי זמן מוגדרים להרצאות, דיונים, לימוד והפרייה הדדית. המוטיבציה שעומדת בבסיס ריטריט-המחקר היא לגשר בין עולם המחקר האקדמי, לבין עולם החקר הפנימי המתרחש על כרית המדיטציה.

Read the rest of this entry »

במעגלי התרגול הבודהיסטי במערב, אפשר לומר שנושא האתיקה – המחויבות העמוקה להתנהלות מיטיבה ומוסרית בעולם – הוא נושא שלא מדובר בו הרבה. אפשר גם להבין למה מורי דהרמה מערביים נמנעים במקרים רבים לדבר על החשיבות של חיים אתיים (מעבר לשיחה הקצרה שניתנת בתחילת ריטריט על החשיבות של התחשבוּת ואתיקה במהלך הריטריט). דיבור על אורח חיים אתי, על רגישות והתנהלות מוסרית בעולם, נתפס לעיתים קרובות כניסיון "לחנך" או כמין מוסרניות טרחנית. אנשים שבאים לתרגל "מיינדפולנס", וללמוד מדיטציה שתאפשר להם להיות יותר שלווים, לא ממש רוצים שידברו איתם על אורח חיים מוסרי או על המשמעות של התנהלות אתית בדרך הרוחנית. Read the rest of this entry »

לפני כמה חודשים התקיים דיון על הבודהיזם במערב במסגרת המפגש "שבילים רבים דהרמה אחת" (ביוזמתם של אבי פאר ואילן לוטנברג, מנחי המפגש ומקימי האתר "בודהיזם בישראל"). בתחילת הדיון העלו המנחים שאלות חשובות ומעניינות לגבי הדהרמה במערב:

האם הבודהיזם הוא דת? פילוסופיה? פסיכותרפיה? האם יתכן בודהיזם "חילוני", משולל יסוד של אמונה? ועוד שאלות חשובות נוספות.

הייתי מוסיפה שאלה חשובה נוספת: האם המעבר של הדהרמה למערב לא דילל אותה לכדי תפיסות ופרקטיקות שעושות לנו את החיים נעימים יותר, נוחים יותר, אבל לא לוקחים אותנו מעבר לכך? האם הדהרמה במערב אינה הופכת לסוג של תרפיה, שאומנם עושה את החיים רגועים יותר, אך אינה מביאה את הבשורה הרדיקלית של הבודהה: שחרור התודעה והלב משנאה, חמדנות, בלבול, חרדה, קנאה וכדומה. את האפשרות לחיים חופשיים מהיאחזות. חיים המלאים בשמחה, אהבה ואושר בלתי מותנים.

Read the rest of this entry »

אני בבית כבר 3 שבועות. לאט לאט מתמקמת חזרה אחרי 6 שבועות של ריטריט מדיטצית ויפסנא. מאחר ובארץ אין לנו (עדיין) מרכז מדיטציה שמאפשר התבודדות לתקופה ממושכת למטרת תרגול מדיטטיבי אינטנסיבי, החלטתי לנסוע לתרגל זו הפעם השנייה במרכז נפלא שנקרא IMS (Insight Meditation Society). את מרכז המדיטציה הזה הקימו לפני 35 שנים ג'וזף גולדסטין, ג'ק קורנפילד ושרון זלצברג (כן, שלושה יהודים, שאפשר לומר שהביאו את תרגול מדיטציית הויפסנא, או בשמה המוכר עוד יותר "מדיטציית מיינדפולנס" למערב). המרכז לא רחוק מבוסטון, וממוקם באיזור כפרי בניו אינגלנד. זו הפעם ה-35 שמתקיים בו ריטריט הסתיו המסורתי, ואני הגעתי הפעם לשישה שבועות, 42 ימים של שקטותרגול מדיטטיבי מתמשך בשתיקה.

Read the rest of this entry »

מפעם לפעם שואלים אותי אנשים על איזה ספרים על הבודהיזם אני ממליצה. מאחר ונכתבו עד היום ספרים רבים על ההיסטוריה, הפילוסופיה והפרקטיקה הבודהיסטית, אני מביאה בפניכם רשימה קצרה (מאוד) של ספרים אקדמיים שאני ממליצה למי שמעוניין להרחיב את הידע הפילוסופי וההיסטורי בתחום. ברשימה מופיעים ספרי מבוא מצויינים ומעמיקים על הפילוסופיה וההיסטוריה הבודהיסטית כמו גם ספרים אקדמיים על הדרך הבודהיסטית. בסוף הוספתי גם רשימה קצרה של ספרי-דהרמה שאני מאוד אוהבת. ספרים אלו נכתבו על ידי מורי מדיטציה מערביים על הדרך והתרגול הבודהיסטי.

לצערי כמעט כל הספרים ברשימה הם באנגלית, מאחר ומעט מאוד ספרים תורגמו לעברית. אני מקווה שבעתיד יתורגמו לעברית מגוון רחב של ספרים על הבודהיזם.

Read the rest of this entry »

ה- Sangiti Sutta היא דרשה מלאה ברשימות שונות: רשימות על סוגי אנשים, סוגי מכשולים, סוגי שחרור, סוגי חכמה ועוד. בגלל אופייה ה"רשימתי" היא נתפסת לעיתים קרובות כדרשה משמימה ולא מעניינת. אולם לטעמי, לאופי הרשימתי של הדרשה יש כוח רב, מאחר והוא דורש מאתנו חקירה והרהור מעמיק. במילים אחרות, לרשימה יש כוח שאין לטקסט מורכב יותר. הלימוד אינו ניתן "בכפית", אלא דורש הרהור בנקודות המתומצתות.

אחת הרשימות המועילות, לטעמי, היא רשימה בת חמש נקודות: חמישה דברים שכדאי לשים אליהם לב כאשר מותחים ביקורת על אדם אחר.

Read the rest of this entry »

ההשראה לרשימה זו היא שיחת דהמה אותה נתנה מורה נפלאה בשם שאילה קת'רין, בריטריט ויפסנא של עמותת תובנה, במרץ 2010. את סיכום השיחה הבאתי בסוף הרשימה.

את שאילה אני מכירה קרוב לעשר שנים, והאופן בו היא מלמדת את הדהמה, היווה נקודת מפנה חשובה בתרגול האישי שלי. למרות שאני חבה חוב גדול לגואנקה, שהיה מורה המדיטציה הראשון שלי, וזה שפתח בפני עולם שלם שלא הייתי מודעת אליו, הרגשתי אחרי יותר משנתיים בהן תרגלתי במסורת זו, שמשהו חסר לי. סבלתי גם מכאבי גב קשים במהלך הריטריטים, וההתבוננות בתחושות הגוף רק העצימה את הכאב. גם חשתי שהדגש על התבוננות בתחושות כאוביקט מרכזי ועיקרי הוא קצת מצומצם. נוספה לזה גם הקשיחות המחשבתית והדוגמטיות שלא מצאו חן בעיני. הרגשתי כי מסורת זו, עם כל ההערכה שרחשתי לה, כבר לא מתאימה למה שהייתי צריכה ולאופן בו הבנתי את הדרך הבודהיסטית.

Read the rest of this entry »