בתפיסה הבודהיסטית, הגוף הוא מוקד חשוב להתבוננות. מאחר והחוויה האנושית היא חוויה גופנית, והגוף הוא אחד האספקטים בהם אנחנו נאחזים, ומזהים את עצמנו, ללא היכרות עם הגוף, חסרונותיו, יתרונותיו והקשר שלו לתודעה, אין אפשרות, על פי התפיסה הבודהיסטית, לפתח ראייה משחררת.
You are currently browsing the archive for the ג’האנה category.
"ומהו סמאדהי נכון (samma-saamdhi)?
לאחר שנטשתי את חמשת המכשולים, שהם פגמים של התודעה הגורמים להחלשת החכמה, ולאחר שנפרדתי מהתשוקה להנאות החושים וממצבי תודעה לא-מועילים [אחרים], נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה הראשונה, [המאופיינת] בשמחה ועוֹנֵג [גופני] שנולדו מהבחנה (viveka) המלווים במחשבה וחקירה.
לאחר שהמחשבה וחקירה התפוגגו, נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה השנייה [שהיא] שמחה ועוֹנֵג [גופני] שנולדו מיציבות תודעתית, שקט פנימי ואחדות התודעה, ללא מחשבה וחקירה.
לאחר שהשמחה התפוגגה, שהיתי באיזון נפשי (אופקהה), מוּדע לחלוטין ובתשוּמת-לב (סטי) וחויתי עוֹנֵג [גופני]. אז נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה השלישית שעליה אומרים הראויים: "מאוזן נפשית ובתשוּמת-לב הוא שוהה בעוֹנֵג".
מנטישת [התשוקה] לעוֹנֵג ו[הסלידה] מכְאֵב, ובעקבות ההיעלמות הקודמת של עצב ואושר, נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה הרביעית [שהיא] אינה-נעימה-ואינה-כואבת ובה תשוּמת הלב והאיזוּן הנפשי מזוּככים."
-
Early Buddhist Meditation: The Four Jhanas as the Actualization of Insight
ספר זה מציע פרשנות מחודשת של ארבע הגה'אנות וחשיבותן בדרך הבודהיסטית להתעוררות. פרשנות זאת מציעה שארבע הג'האנות הן פרי של תרגול ויפסנא ואינן תרגול נפרד של ריכוז. הספר מפרק את התהליך המדיטטיבי ומתאר תהליך זה מהאספקטים הפנומנולוגיים והפסיכולוגיים על פי הטקסטים הבודהיסטים המוקדמים (ניקאיות).
