בתפיסה הבודהיסטית, הגוף הוא מוקד חשוב להתבוננות. מאחר והחוויה האנושית היא חוויה גופנית, והגוף הוא אחד האספקטים בהם אנחנו נאחזים, ומזהים את עצמנו, ללא היכרות עם הגוף, חסרונותיו, יתרונותיו והקשר שלו לתודעה, אין אפשרות, על פי התפיסה הבודהיסטית, לפתח ראייה משחררת.

Read the rest of this entry »

"ומהו סמאדהי נכון (samma-saamdhi)?

לאחר שנטשתי את חמשת המכשולים, שהם פגמים של התודעה הגורמים להחלשת החכמה, ולאחר שנפרדתי מהתשוקה להנאות החושים וממצבי תודעה לא-מועילים [אחרים], נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה הראשונה, [המאופיינת] בשמחה ועוֹנֵג [גופני] שנולדו מהבחנה (viveka) המלווים במחשבה וחקירה.

לאחר שהמחשבה וחקירה התפוגגו, נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה השנייה [שהיא] שמחה ועוֹנֵג [גופני] שנולדו מיציבות תודעתית, שקט פנימי ואחדות התודעה, ללא מחשבה וחקירה.

לאחר שהשמחה התפוגגה, שהיתי באיזון נפשי (אופקהה), מוּדע לחלוטין ובתשוּמת-לב (סטי) וחויתי עוֹנֵג [גופני]. אז נכנסתי ושהיתי בגְ'הַאנַה השלישית שעליה אומרים הראויים: "מאוזן נפשית ובתשוּמת-לב הוא שוהה בעוֹנֵג".
מנטישת [התשוקה] לעוֹנֵג ו[הסלידה] מכְאֵב, ובעקבות ההיעלמות הקודמת של עצב ואושר, נכנסתי ושהיתי
בגְ'הַאנַה הרביעית [שהיא] אינה-נעימה-ואינה-כואבת ובה תשוּמת הלב והאיזוּן הנפשי מזוּככים."

Read the rest of this entry »

לאחר שנתיים וחצי של עבודה כעורכת מדעית של הספר "בודהיזם: היסטוריה, הגות ותרגול" (הוצאת אלטרנטיבות), הגיע הספר בשבוע שעבר אל חנויות הספרים. הספר נכתב על ידי פרופ' רופרט גתין, מחשובי חוקרי הבודהיזם בעולם.

Read the rest of this entry »

אתמול התקיים יום עיון על הקשר בין חקר המוח, הבנת התודעה והרלוונטיות של תרגול מדיטציית מיינדפולנס להבנת הקשר בין שני הראשונים. יום העיון התקיים במרכז מודע למודעות וחברה במכון סגול למחקר יישומי במדעי המוח, במרכז הבינתחומי הרצליה.

הרעיון ליום העיון צמח מתוך דיון פילוסופי על גבי עיתון "הארץ" בין ד"ר יובל נח הררי וד"ר אסף פדרמן על תרגול מדיטציית ויפסנא והרלוונטיות שלה לחקר התודעה במובן המדעי (בבלוג של אסף פדרמן אתם יכולים לקרוא בהרחבה את טיעוניו לגבי טענתו של יובל נח הררי שויפסנא על פי שיטתו של גואנקה יכולה לפתור בעיות שהמדע והפילוסופיה של התודעה לא הצליחו לפתור במשך ההיסטוריה כולה).

Read the rest of this entry »

מאוד מרגש להיות חלק מיוזמה חדשה שמחברת אותי עם 3 חברים לדרך ובכלל. יוזמה שלאט לאט מתהווה לכלל עשייה בעולם. הרעיון להקים מכון ישראלי ללימודי בודהיזם – מסגרת שתשלב בין לימוד אקדמי של הבודהיזם וחקירה קונטמפלטיבית ומדיטטיבית – מתגלגל כבר כמה שנים בין בעז עמיחי לביני, אבל החיים העמוסים לא איפשרו לזה לקרות עד עכשיו. בסיומו של הדוקטורט ובשיתוף פעולה עם שני חברים נוספים – אסף (סטי) אל-בר וגליה תנאי – אנחנו "משיקים" ריטריט-מחקר ראשון מסוגו בארץ.

באנר של נלנדה

מהו ריטריט-מחקר?

ריטריט-מחקר זוהי מסגרת בה משלבים יחד שעות של התבוננות ומדיטציה מונחית, עם פרקי זמן מוגדרים להרצאות, דיונים, לימוד והפרייה הדדית. המוטיבציה שעומדת בבסיס ריטריט-המחקר היא לגשר בין עולם המחקר האקדמי, לבין עולם החקר הפנימי המתרחש על כרית המדיטציה.

Read the rest of this entry »

במעגלי התרגול הבודהיסטי במערב, אפשר לומר שנושא האתיקה – המחויבות העמוקה להתנהלות מיטיבה ומוסרית בעולם – הוא נושא שלא מדובר בו הרבה. אפשר גם להבין למה מורי דהרמה מערביים נמנעים במקרים רבים לדבר על החשיבות של חיים אתיים (מעבר לשיחה הקצרה שניתנת בתחילת ריטריט על החשיבות של התחשבוּת ואתיקה במהלך הריטריט). דיבור על אורח חיים אתי, על רגישות והתנהלות מוסרית בעולם, נתפס לעיתים קרובות כניסיון "לחנך" או כמין מוסרניות טרחנית. אנשים שבאים לתרגל "מיינדפולנס", וללמוד מדיטציה שתאפשר להם להיות יותר שלווים, לא ממש רוצים שידברו איתם על אורח חיים מוסרי או על המשמעות של התנהלות אתית בדרך הרוחנית. Read the rest of this entry »

"האובייקטים הנהדרים של החושים נשארים כפי שהם בעולם,
בעוד החכם נוטש את הדחף והתשוקה אליהם."

[מתוך אוסף הדרשות הממוספרות של הקנון הבודהיסטי המוקדם (AN III.411)] 

. Read the rest of this entry »

בקריאה היומית שלי בכתבים הבודהיסטיים, פתחתי את הקובץ שכולל את הדרשות הארוכות (דיגהה ניקאיה) בדיוק במקום שהבודהה וִיפַּסִי מלמד את קהילת הנזירים את תמצית התורה של כל הבודהות. אז החלטתי לתרגם את הפסוקים לעברית מהפאלי.

Read the rest of this entry »

אז פסח עבר וחזרתי מריטריט של שבועיים בארה"ב. בזמן שהייתי בחו"ל, פספסתי את ביקורו של אחד ממורי הדהרמה האהובים עלי ביותר (ובעיני אחד הגדולים בעולם) – ג'וזף גולדסטין. אבל לשמחתי הרבה צילמו את השיחה שהוא נתן ואפשר לראות אותה כאן (מאוד מומלץ). (אהה.. וגם הגשתי את הדוקטורט….).

אני גם שמחה לעדכן שבחודשים הבאים אנחה מפגשים וקורסים הכוללים לימוד ותרגול מדיטציה ולימוד של החכמה הבודהיסטית. כל זה יקרה במקומות שונים באזור המרכז.

Read the rest of this entry »

לפני כמה חודשים התקיים דיון על הבודהיזם במערב במסגרת המפגש "שבילים רבים דהרמה אחת" (ביוזמתם של אבי פאר ואילן לוטנברג, מנחי המפגש ומקימי האתר "בודהיזם בישראל"). בתחילת הדיון העלו המנחים שאלות חשובות ומעניינות לגבי הדהרמה במערב:

האם הבודהיזם הוא דת? פילוסופיה? פסיכותרפיה? האם יתכן בודהיזם "חילוני", משולל יסוד של אמונה? ועוד שאלות חשובות נוספות.

הייתי מוסיפה שאלה חשובה נוספת: האם המעבר של הדהרמה למערב לא דילל אותה לכדי תפיסות ופרקטיקות שעושות לנו את החיים נעימים יותר, נוחים יותר, אבל לא לוקחים אותנו מעבר לכך? האם הדהרמה במערב אינה הופכת לסוג של תרפיה, שאומנם עושה את החיים רגועים יותר, אך אינה מביאה את הבשורה הרדיקלית של הבודהה: שחרור התודעה והלב משנאה, חמדנות, בלבול, חרדה, קנאה וכדומה. את האפשרות לחיים חופשיים מהיאחזות. חיים המלאים בשמחה, אהבה ואושר בלתי מותנים.

Read the rest of this entry »

« Older entries